ויקטור חימוביץ נדל"ן נ' אחים אום

פסק דין

1.תביעה כספית שעילתה הפרת חוזה.

2.החוזה נושא התביעה נכרת בין הנתבעת שהיא חברה קבלנית (להלן: "הנתבעת" או "אחים אום") לבין חברת ויקטור חיימוביץ נדל"ן (להלן – "התובע" או "חיימוביץ"). אף שהחוזה נכרת בין שני תאגידים, הרי שהצדדים התייחסו לתובע כאל אישיות משפטית לא מאוגדת. כך אתייחס אליו גם אני.

3.הצדדים כרתו את החוזה שהיה אמור להסדיר את היחסים ביניהם ב- 23.11.09.

4.עיקרו של החוזה הוא בכך, שחיימוביץ היה אמור לשווק ולמכור דירות שהנתבעת בנתה בפרויקט הקרוי בפני הצדדים "תפארת טי" (להלן: "הפרויקט"). הפרויקט הזה כלל שני בניינים ובסך הכל עמדו לשווק 90 יחידות דיור בבניינים שנקראו D ו- E, ועוד כמה דירות (14) שנותרו למכירה בבנין "A". סך הכל כמאה דירות.

5.העמלות שלהן זכאי חיימוביץ על פי החוזה נעות במדרג שבין מינימום בשיעור 0.85% לבין 1.15$ במקסימום. שיעור העמלה נקבע על פי קצב השיווק החודשי.

6.במוקד הסכסוך נשוא הענין שבפני, מצויה הוראת סעיף 7 לחוזה שזו לשונה:

"חברת אחים אום רשאית להפסיק את ההתקשרות עם חברת ויקטור חיימוביץ נדל"ן בהודעה של 14 ימי עבודה מראש, במידה ולא תעמוד במטרות וביעדים שהציבו לה בעלי החברה"

7.על פי הנטען בתביעה, לאחר שהתובע שיווק 77 דירות ונותרו רק 23 דירות לשיווק – שלחה לו הנתבעת ב- 10.01.11 (ואולי ב- 27.01.11) מכתב שבו נאמר כך:

"הנדון: הפסקת שיווק תפארת טי

ויקטור חיימוביץ – אחים אום

1.לאחר הסכמה והבנה של 2 הצדדים המופיעים בנדון, הוחלט להפסיק את הסכם ההתקשרות בין 2 הצדדים החל מיום 31.01.11.

2.חברת אחים אום מודה על כל השיווק המוצלח שהיה באותה התקופה ומאחלת למר ויקטור הצלחה בהמשך הדרך"

8.בענין מכתב זה, טען חיימוביץ את הטענות הבאות:

אחת – שבניגוד לנטען ברישא של המכתב, הוא מעולם לא הגיע להסכמה להפסקת

ההתקשרות.

שתיים – שביטול החוזה בידי הנתבעת בנימוק שהוא (חיימוביץ) לא עמד במטרות וביעדים שהוצבו לו. ( ראו מכתבו של עו"ד עמיאור בא כח הנתבעת מיום 07.03.11 – נספח ה' לתביעה) – "פשוט איננו נכון". לא הוצבו יעדים, ומכל מקום, הוא חיימוביץ, עמד בכל היעדים והציפיות.

9.א.עמדתה של הנתבעת היתה עמדה "מתפתחת" במובן זה, שעם חלוף הזמן, טענותיה

הלכו והתפתחו. תחילה טענה – שהיתה זו זכותה על פי סעיף 7 להסכם, לסיים את ההתקשרות בין הצדדים. (סעיף 19 להגנה) ראו גם סעיף 21). לטענתה, ככל שחדשי השיווק הראשונים היו מוצלחים, הרי שלא כך היו פני הדברים ערב הפסקת ההתקשרות. (סעיף 24 להגנה) ראו גם סעיף 33 (ב) להגנה.

ב.כאמור לעיל, בחלוף זמן, כמעט שנה לאחר שהוגש כתב הגנה, העלה ד"ר אלי סויסה, מנהלה של הנתבעת, טענה נוספת הקרויה במשפט העברי: "לאו בעל דברים דידי אתה..."